פרק 111 - גם כשנראה שזה בלתי אפשרי - אפשר להיפרד בטוב. מניסיון! עם מור ואביעד

כשהם הגיעו אלי, הם כבר היו בתוך הליך משפטי.

שניהם אוהבים את הילד שלהם, והם נלחמים עליו ועל הזמן איתו.

רוב השיחות שלהם היו דרך עורכי הדין, גם כל ההחלטות לגבי הילד שלהם.

והם היו מיואשים.

הם הגיעו כי כבר לא היתה ברירה.

אבל הם כן ידעו דבר אחד - הם רוצים שהילד שלהם ירגיש בטוח, גם כשהם נפרדים.

והיה שם ילד אחד קטן.

שרק התחיל להבין מה קורה סביבו.

והלב שלו - הוא זה שבסוף שינה את הכל.

ובכל פגישה משהו שם נפתח.

במילים, בהקשבה, בהבנה, ביכולת לראות אחד את השניה - לא כבני זוג אלא כהורים של הילד שלהם.

ביכולת להסכים על מה שחשוב באמת - שהם אלה שיקבלו החלטות לגבי הילד שלהם.

ובשלב מסוים, הם עשו צעד אמיץ - הם עצרו את ההליך המשפטי ובחרו ללכת לגישור.

כי הם הבינו שהם יכולים להיפרד גם בלי להילחם.

הם הבינו שיש דרך אחרת.

והיום, הם באים לדבר יחד.

בכנות, בפשטות, בלי מסיכות.

על מה היה. על מה השתנה. על מה עזר להם לצאת מהפלונטר.

ועל הילד שלהם, שבזכותו הם בחרו אחרת.

"הניצחון שלנו זה החיוך של הילד שלנו" הם אמרו לי בשיחה שלנו.

הפרק הזה עולה יומיים לפני פסח,

וחג הפסח בעיני הוא הזדמנות נוספת לדבר על בחירות ועל התחלות חדשות.

לא תמיד יש לנו שליטה על הסוף של הזוגיות, אבל כמעט תמיד יש לנו שליטה על איך ניפרד, ואיזה הורים נהיה אחרי הפרידה.

תקשיבו לפרק הזה. תעבירו אותו הלאה.

כי הוא מזכיר שאפשר גם אחרת.

גם כשקשה. גם כשכואב. גם כשכמעט ויתרתם.

ותקשיבו עד הסוף כי יש גם סוף מפתיע

ותודה גדולה למור ולאביעד על הנכונות לשתף ועל הפתיחות

האזנה נעימה ומועילה

וחג של חירות אמיתית עם בחירות מדויקות והתחלות חדשות

איילת