להתגרש עם ילדים - עם איילת רוזן ישראלי

הקול של הילדים בגירושים הוא המרכז של העבודה שלי. את הקול הזה אני מביאה להורים שמתגרשים. כי הילדים לא תמיד מדברים.וכי הרי כל הורה בסופו של דבר רק רוצה שהילדים יעברו את הגירושים בטוב ולא ייפגעו מהם.אבל לפעמים, ההורים נמצאים במצב של קונפליקט ולא מצליחים לתקשר או לקבל החלטות לגבי הילדים, והסכסוך מתגבר עד שהילדים נכנסים לתוכו ונפגעים.היום אני מארחת בפודקאסט את דר' דניאל גוטליב, המנהל הקליני של מכון שינוי, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי וזוגי מוסמך וכותב הספר "קולם של ילדים", המשמש גם כמומחה מטעם בתי המשפט בהליכים משפטיים בקונפליקט, לשיחה על הילדים בגירושים בסכסוך.דר' גוטליב התחיל והסביר למה לדעתו כמעט כל החלטה שההורים מקבלים ביחד טובה יותר מההמלצות הכי טובות שהמומחה או בית המשפט יכולים לתת, וזו נקודה מאוד חשובה שלא תמיד מבינים אותה.דיברנו על תפקידו של מומחה מטעם בית המשפט, איך נראה התהליך, עד כמה הילדים מעורבים ומתי שואלים לדעתם,איזה שאלות הוא שואל את הילדים כשהוא פוגש אותם,איך קונפליקט בין ההורים משפיע על הילד המתבגר והמבוגר,מה עושים כששני הבתים מתנהלים אחרת,מה קורה לילדים כשההורים עוברים לגור רחוק, איך מקבלים החלטה במקרה כזה.זו היתה שיחה מרתקת עם הצצה לעולמו של מומחה מטעם בית המשפט ולמה הילדים חווים בתהליך הזה ובעיקר מה הם צריכים מההורים שלהם.האזנה נעימה ומועילה וחג שמח! איילת
 
 
 
 
 
 
 

יש לי לפעמים תחושה שאנשים חושבים שגברים עוברים גירושים הרבה יותר בקלות מנשים.שהם ממשיכים הלאה מהר יותר.שהם פחות נשברים.שפחות כואב להם.אבל זה פשוט לא נכון.ולפעמים אפילו להפך.מה שכן, הרבה פעמים הם הרבה פחות משתפים.פחות מדברים על מה שקורה להם בפנים.פחות אומרים שהם מפחדים.שהם מתגעגעים.שהם לא יודעים איך נראים החיים שלהם עכשיו.שהם קמים בבוקר ומתפקדים, אבל בפנים הכול עוד מטולטל.בפרק החדש אני מארחת את עידן פנר, אבא גרוש, לשיחה מאוד אישית.לא שיחה על איך נכון להתגרש.לא עצות. לא תיאוריה.אלא הצצה חשופה ואמיצה למה שקורה לגבר כשהזוגיות מסתיימת והחיים משתנים בבת אחת. מה קורה כשמבחוץ הוא ממשיך לעבוד, להיות אבא, להיות בן זוג, להחזיק את החיים, אבל בפנים הוא עדיין מנסה להבין מה קרה לו. איך ניגשים לגישור כשעוד נמצאים בתוך הכאב. איך נראית אבהות כשהילדים כבר לא איתך כל יום. איך נראים החיים כשחצי מהזמן אתה בכלל נמצא רחוק מהם, בלב ים. ומה קורה אחרי שהכול כביכול נגמר, אבל בפנים עוד לא באמת התחלת לנשום. ודיברנו גם על המוסיקה ועל הכתיבה.על המקום שהן קיבלו בתוך התקופה הזאת.על הדרך שבה הן איפשרו לו להוציא החוצה דברים שלא תמיד היו להם מילים.ועל איך, לאט לאט, הן הפכו להיות חלק מהריפוי.
אני חושבת שזה פרק חשוב דווקא בגלל שאין בו ניסיון להיות חזק.יש בו גבר שמוכן לדבר על המקומות שאנחנו לא תמיד שומעים גברים מדברים עליהם.על כאב. על בדידות. על אבהות. על אהבה. על פרידה.ועל הדרך למצוא את עצמך מחדש.פרק שהוא הצצה חשופה ואמיצה למה שקורה בפנים, עד שאפשר שוב להתחיל לנשום.
האזנה נעימה ומועילה! איילת

אני רוצה שהילדים לא ירגישו שחסר להם כלום אחרי הגירושים.
זה משפט שאני שומעת מהרבה הורים.
מאחוריו יש אהבה גדולה, אבל גם הרבה פחד.
פחד שלא נצליח לתת להם את מה שהיה קודם.פחד שהם ירגישו שהחיים שלהם הצטמצמו.פחד שנצטרך להגיד להם "לא" יותר מדי פעמים.פחד שלא נצליח להחזיק שני בתים עם כל מה שהם התרגלו.
וכשהפחד הזה מנהל אותנו, אנחנו עלולים לקבל החלטות מתוך לחץ, אשמה או ניסיון לפצות את הילדים.
 
אבל תכנון פיננסי נכון בגירושים לא נועד רק כדי להסתדר עם הכסף.
הוא נועד לבנות יציבות.הוא נועד להחזיר תחושת שליטה.הוא נועד לעזור לכם להבין איך ייראו החיים ביום שאחרי, אילו הוצאות עומדות להשתנות ועל מה חשוב לחשוב מראש.
והוא נועד גם לאפשר לכם להמשיך לחלום.
לרצות לצאת לחופשה עם הילדים.לעבור לבית שנעים לכם לחיות בו.ללמוד, להתפתח, לשנות קריירה, לחסוך לעתיד או פשוט להרגיש שאתם לא רק שורדים את החודש הבא.
 
כי החיים שלכם לא נגמרים בגירושים.
הם משתנים.לפעמים הם דורשים תכנון אחר, סדרי עדיפויות חדשים והסתכלות אמיצה על המספרים. אבל עדיין מותר לכם לרצות, לתכנן ולבנות עתיד שיש בו גם ביטחון וגם הגשמה.
 
בפרק החדש של הפודקאסט אני מארחת את עדי שרון, כלכלנית מתכננת פיננסית CFP, לשיחה על אחד הנושאים שהכי מפחידים הורים לפני, במהלך ואחרי הגירושים: כסף.
דיברנו על המעבר ממשק בית אחד לשני בתים, על הטעויות שכדאי להימנע מהן, על ההחלטות שחשוב לקבל מראש, ועל הדרך לבנות תכנון כלכלי שלא רק מחזיק את המציאות אלא גם מאפשר להגשים חלומות בתוכה.
כי תכנון פיננסי טוב לא עוסק רק בשאלה איך לא יחסר.
הוא עוסק גם בשאלה: איך אנחנו רוצים שהחיים שלנו ייראו מכאן?
האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים איילת
 
 

יש נושאים שאני פוגשת שוב ושוב בעבודה עם הורים גרושים, ובכל פעם הם מזכירים לי עד כמה ילדים יכולים להסתגל למציאות מורכבת, גם כשהיא גובה מהם מחיר שאף אחד כמעט לא רואה.
לא תמיד אלה הילדים שבוכים, מתפרצים או מתקשים בבית הספר.
לפעמים דווקא הילדים שנראים הכי בסדר הם אלה שלמדו לחשוב לפני שהם מדברים.
הם בודקים מה מותר לספר אצל אמא, מה כדאי לא לומר אצל אבא, איך לשתף שהיה להם כיף בלי שמישהו ייפגע, ואיך לא להכביד על אף אחד.
 
לפעמים אנחנו מסתכלים עליהם ואומרים: איזה ילד בוגר.
אבל לפעמים זו לא באמת בגרות.
לפעמים זה ילד שהבין שהוא צריך להיזהר.ילד שלמד להתאים את עצמו.ילד שמנסה לשמור על שני ההורים שלו, במקום ששני ההורים ישמרו עליו.
 
בפרק החדש בפודקאסט להתגרש עם ילדים אני מדברת על הילדים שנמצאים באמצע.
לא רק באמצע של מריבות גלויות.
גם באמצע של שתיקות, של נתק, של מסרים שעוברים דרכם ושל תחושה שיש שני עולמות שאסור שייפגשו.
אני מדברת על הילד שהופך לשליח, למגשר, למי שזוכר מי יודע מה ולמי מותר לספר מה.
ועל השאלה שכל הורה אחרי פרידה צריך לעצור ולשאול את עצמו:
האם הילד שלי מרגיש חופשי להיות ילד?
האם הוא יכול לאהוב את שנינו בלי להיזהר?האם הוא יכול לספר שהיה לו כיף בבית השני?האם הוא יודע שהקשר בינינו הוא לא האחריות שלו?
 
הפרק הזה לא נועד להאשים.
הוא נועד לעזור לנו לראות את מה שלפעמים קשה לראות מתוך הכאב, הכעס והמאבק.
כי ילדים יכולים לחיות טוב בשני בתים.
אבל הם לא צריכים להחזיק את מה שקורה בין שני הבתים.
האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים איילת

יש דברים שילדים להורים גרושים שוכחים.
ויש דברים שהם לוקחים איתם לכל החיים.
לא תמיד אלה המריבות הגדולות.
לפעמים זה דווקא רגע קטן שאף אחד מהמבוגרים לא שם לב אליו.
רגע אחד שנשאר.
 
בפרק החדש בפודקאסט פגשתי את ניר בן-נון - מגשר ועורך דין, מייסד "שולם"- בית לגישור.
במהלך השיחה הוא חזר לילד שהוא היה כשההורים שלו התגרשו, ושיתף בזיכרון אחד שמלווה אותו עד היום.
תוך כדי שהקשבתי לו חשבתי על משהו חשוב.
הרבה פעמים הורים שואלים אותי: מה הילדים יזכרו מהגירושים?
והאמת היא שאנחנו לא תמיד יודעים.
אנחנו לא יודעים איזה משפט יישאר איתם.איזו סיטואציה תיחרט להם בלב.איזו תחושה הם ייקחו איתם הלאה.ואיך הגירושים באמת ישפיעו על החיים שלהם.
 
אבל אנחנו כן יודעים שילדים לא זוכרים רק איפה היו בכל סוף שבוע.
הם זוכרים איך הם הרגישו.
הם זוכרים אם היה להם מקום לשני ההורים בלב.אם הם הרגישו בטוחים.אם הם הרגישו שהם צריכים לבחור צד.אם מישהו ראה אותם בתוך כל מה שקרה.
 
דיברנו גם על החיים שאחרי.
על איך החוויות שלנו כילדים ממשיכות ללוות אותנו לתוך הזוגיות, לתוך ההורות, לתוך הקשרים הכי משמעותיים שלנו.
ועל מה קורה כשאותו ילד גדל והופך בעצמו לאיש מקצוע שמלווה משפחות שנמצאות בדיוק במקום שבו הוא היה פעם.
 
זו הייתה שיחה מרגשת, כנה וחשובה.
לא רק למי שמתגרש.
אלא לכל הורה שרוצה להבין קצת יותר מה נשאר אצל הילדים הרבה אחרי שהסערה חולפת.
מזמינה אתכם להקשיב.
האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים ורגוע!איילת
 
 
 
 
 
 
 

אנחנו יודעים שלא נכון לערב את הילדים בגירושים.ובכל זאת, רובנו עושים את זה לפעמים.לא בכוונה.לא מתוך רצון לפגוע.פשוט כי יש דרכים שבהן זה קורה בלי שנשים לב.משפט קטן.שאלה תמימה.תגובה אוטומטית.מבט שהילדים קולטים גם בלי מילים.
בפרק החדש של הפודקאסט אני מדברת על המקומות הסמויים שבהם ילדים מוצאים את עצמם בתוך הסיפור של המבוגרים.
גם כשההורים בטוחים שהם מגנים עליהם.פרק חשוב, מעורר מחשבה, ובעיקר כזה שיכול לעזור לנו לראות את הדברים דרך העיניים של הילדים.האזנה נעימה ומועילה,איילת

יש דמות אחת בעולם הגירושים שכמעט תמיד מעוררת רגשות.
לפעמים חשש. לפעמים קנאה. לפעמים כעס. האישה החדשה בחייו של האבא.
זו שמגיעה לאסוף מהחוג. מכינה ארוחת ערב. נמצאת בחגים. מטיילת עם הילדים. והופכת, לאט לאט, לחלק מהחיים שלהם.
עבור חלק מהאימהות זה מעורר הרבה מאוד שאלות וחששות:
מה יהיה המקום שלי עכשיו?
האם הילדים שלי יאהבו אותה?
האם היא תנסה לחנך אותם?
האם היא מבינה שהיא לא אמא שלהם?
ומצד שני, גם לאמא המשלבת יש לא מעט חששות:
איך נכנסים למשפחה שכבר קיימת?
איך בונים קשר עם ילדים שלא בחרו בי?
איך מוצאים מקום בלי להרגיש שאני דורכת למישהי אחרת על המקום?
ובאמצע, נמצאים הילדים.
ילדים שלא מחפשים לבחור צד. לא מחפשים תחרות. לא מחפשים להחליט מי יותר חשובה.
הם רק רוצים להרגיש שמותר להם לאהוב את כל האנשים המשמעותיים בחיים שלהם.ויש גם את האבא של הילדים, שמוצא את עצמו בין שתי נשים ובינן לבין הילדים.
בפרק החדש בפודקאסט אירחתי מור רביב ניר, יזמית, יוצרת תוכן, מאמנת רגשית ומייסדת קהילת אמא משלבת - הקהילה הראשונה והגדולה בישראל לנשים בזוגיות עם הורה לילדים מנישואים קודמים, ומחברת הספר מאמא חורגת לאמא משלבת.דיברנו על -✅המקום של האמא המשלבת, על הפחדים של האמא הביולוגית✅מה באמת עוזר לילדים להרגיש בטוחים בתוך המציאות החדשה.✅ מור שיתפה מה הפתיע אותה כשנכנסה בעצמה למשפחה משולבת.✅ מה רוב הנשים לא מבינות על התפקיד הזה לפני שהן נכנסות אליו.✅ מהן הטעויות הנפוצות שאימהות משלבות עושות בתחילת הדרך.✅ למה היחסים עם האמא הביולוגית לבין האמה המשלבת כל כך טעונים לפעמים✅מה התפקיד של האבא/בן הזוג בתוך כל זה.
✅ ובעיקר דיברנו על איך אפשר לבנות מקום לעוד מבוגר משמעותי בחיי הילדים, בלי שאף אחד יצטרך לאבד את המקום שלו.
וכמובן נשמח לשמוע מה לקחתם מהפרק הזה, ושתהיה האזנה נעימה ומועילה איילת

יש רגעים בפרידה, שבה ילדים מאבדים הרבה יותר מבית אחד.אני מלווה לא מעט הורים מהקהילה ורואה מצבים שלא מדברים עליהם מספיק.שתי נשים. כל אחת ילדה ילד. והילדים גדלו יחד כאחים.ואז מגיעה הפרידה.ופתאום - כל אחת רוצה את הילד שלה.והילדים? נפרדים.מהאח שלהם. מהשיגרה שלהם. מהמשפחה שהם הכירו.וזה רגע שלא אמור לקרות.כי עבור הילדים - אח הוא אח. משפחה היא משפחה.בפרק החדש בפודקאסט ולרגל חודש הגאווה, אני מארחת את דידי זלצר, עורכת דין ומגשרת, ממקימות הלקיניקה למשפחה של האגודה למען הלהט"ב.דידי שימשה כעורכת דין באגודה ומלווה עשרות זוגות מהקהילה במיסוד זוגיות, הקמת משפחה ובפרידות, ובפרק הזה דיברנו על אחד הנושאים הכי מורכבים שיש -איך נכון לבנות הורות בקהילה מההתחלה, כשיש רק הורה ביולוגי אחד אבל שני הורים שמגדלים את הילדים בפועל.מה חשוב להסדיר כבר בהתחלה, משפטית ורגשית, כדי להגן על הילדים בעתיד?מהן הטעויות הכי נפוצות אצל זוגות בתחילת הדרך, שמובילות לקונפליקט בפרידה?מה קורה לילדים כשמפרידים ביניהם, למרות שהם גדלו כאחים? ומה אומרים המחקרים.איך מתייחסים להורה הלא ביולוגי בפרידה, גם משפטית וגם רגשית.איך נמנעים ממאבקים כאלה בפרידה? וומה עושים כשכבר נמצאים שם.זה פרק חשוב, על ילדים, ועל הורות,כזה שכל הורה - לא רק מהקהילה - יכול לקחת ממנו משהו לחיים.כי בסוף.. זו לא שאלה של מי צודק,זו שאלה של איזה עולם אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו.הפרק כבר באוויר, מוזמנים להקשיב לו. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים,איילת

יש רגע כזה בתחילת תהליך גירושים עם ילדים, שבו הכול מרגיש מאוד לא ברור.
אולי כבר דיברתם על פרידה. אולי רק אחד מכם חושב על זה.אולי כבר יש עורכי דין או מגשר, ואולי עדיין לא.
אבל בתוך כל הבלבול הזה, רוב ההורים שואלים את עצמם בדיוק את אותן שאלות:
איך בכלל מתחילים?מה צריך לעשות קודם?על מה חשוב לדבר לפני שנפרדים?מה חייבים לקחת בחשבון כשיש ילדים?ואיך עוברים את התקופה הזאת בלי לפרק להם את תחושת הביטחון?
בפרק החדש בפודקאסט דיברתי על כל הדברים שחשוב שיהיו בתוך תהליך גירושים עם ילדים.לא מהצד המשפטי, אלא מהצד של החיים עצמם. של ההורות. של הילדים.
דיברתי על תקופת הביניים הזאת, כשהכול עוד לא סגור אבל הילדים כבר מרגישים שמשהו קורה.
על השלבים שחשוב לעבור בדרך.
על ההסכמות שכדאי להגיע אליהן עוד לפני שחותמים על הסכם.
על מה חשוב לדעת לפני שקובעים זמני שהות.
על הדברים שחשוב לשים לב אליהם אצל הילדים תוך כדי התהליך.
ועל ההפרדה שכל כך חשוב לעשות בין הזוגיות שנגמרת לבין ההורות שצריכה להמשיך גם אחריה.
ודיברתי גם על משהו שאני באמת מאחלת שכל הורה ישמע מוקדם יותר:
השיחה עם הילדים היא לא ההתחלה ולא הסוף. היא רק חלק אחד מתוך תהליך הרבה יותר גדול.
אז בשביל זה הקלטתי את הפרק הזה. כדי לעשות קצת סדר בתוך תקופה שמרגישה לפעמים כמו סערה. וכדי להזכיר שאפשר לעבור את הדרך הזאת אחרת, בצורה ששומרת גם על הילדים וגם עליכם .האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים !איילת

איך בדיוק עושים את זה?
איך גם להיות שם בשביל הילדים, וגם לבנות מחדש יציבות כלכלית?
זו אחת השאלות הכי לא מדוברות אחרי פרידה.
ואני פוגשת את השאלה הזו כמעט בכל שיחה עם הורים אחרי פרידה.ולפעמים היא לא נאמרת בקול… אבל היא שם כל הזמן.
כולם מדברים על הילדים.על זמני שהות. על רגשות.
אבל בפנים… יש עוד שאלה שמלווה כל כך הרבה הורים:
איך אני הולך להחזיק את החיים האלה עכשיו?
איך אני מצליח גם לפרנס, גם לאסוף את עצמי, וגם להיות הורה נוכח, רגוע, יציב?
והחדשות הטובות הן, שזה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני.
ובדיוק על המקום הזה דיברתי בפרק החדש עם מיטל צ'סנר, מלווה עסקים בהדכרות ובקורסים להרוויח טוב,
לא על חלומות גדולים באוויר, אלא על המציאות האמיתית:
איך מתחילים מחדש כשאין ודאות, איך בונים הכנסה כשאין גב, ואיך לא מוותרים על עצמך בדרך.
כי בסוף, זה לא או הילדים או ההכנסה. זה גם וגם.ואפשר לבנות את זה. לאט. בדיוק. בדרך שמתאימה לך.
ואם את מרגישה שאת מחזיקה הכל לבד עכשיו -הפרק הזה ייתן לך קצת סדר, קצת בהירות, וקצת אוויר לנשימה
נ.ב. מיטל מלווה בעיקר נשים אז דיברנו על נשים, אבל הפרק מופנה ומיועד לנשים וגברים!האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים!איילת